לפעמים אני שומע את הביטוי הזה מפי מתאמנים. הם מבטאים בו את המחוייבות הגדולה שלהם לבצע את השינוי שהם כל כך רוצים ולהשיג סוף סוף את היעד הנכסף שהם הגדירו.
למען האמת, הביטוי הזה גורם לי להתכווצות בבטן. אני מאמין שהמילים שאדם משתמש בהן משאירות רושם על הנפש ועל התת מודע. זו הסיבה שהרבה יועצים ומאמנים מרגילים את הפונים אליהם להחליף את אוצר המלים. במקום ״בעיה״ לדבר על ״אתגרים״, במקום ״כישלון״ לדבר על ״תוצאה״, במקום ״אשמה״ לדבר על ״למידה״ וכו'.
איך אפשר להתאבד על חלום?
חלום, לפי תפיסתי, הוא המרחב האנושי הגבוה ביותר שניתן להגיע אליו. בתנ״ך, אגב, ניתן לראות שכל החזיונות הגדולים, הנבואות הגדולות, ניתנו בחלום. החלום הוא הוא המקום שהאדם הכי חי בו! אז איך אפשר לכנות את המאמץ להשיג אותו כהתאבדות?
אני מעדיף את הביטוי 'לחיות את החלום במיטבו' או 'להשיג את החיים בתשוקה אל החלום'. ביטויים אלו, כשמתרגלים להגות אותם, פותחים את הלב והנפש למקום הנכון. במקום להשתמש בביטויים מעולם המוות והחידלון כדאי לעבור לביטויים מעולמות שמגייסים כוחות, עוצמות ותעצומות נפש על מנת להגשים.
כדי להגשים חלום משמעותי, כזה שגורם לך לראות את החיים אחרת לגמרי כשהוא מתגשם, יש צורך בהרבה יותר מהתחייבות לפעולות ולעשייה. יש צורך בפתיחתם של צינורות התשוקה והכמיהה העזה לחיות חיים של אומץ! לשם כך צריך לפנות לכוחות החיים המעצימים ואלו לא הולכים עם הביטוי 'התאבדות'.
אמרו מעתה לחיות את החלום, לממש חלום, לברך כל יום על הזכות הגדולה להיות בדרך לחיים טובים ומספקים יותר.